כשאמא של חיים התקשרה לתאם צילומים, סיפרה לי שמדובר בילד עם צרכים מיוחדים.
אמרתי לה מיד. טוב שאת אומרת, איתך אני מדברת אחרת… מגיע לך הרבה יותר!

יש לי מטרה בצילום של ילד מיוחד להוציא ממנו את המירב!
מגיע לאמא היקרה לקבל אלבום מושלם מהנשמה הטהורה אותה היא מגדלת בגבורה!

היא מספרת לי שהילד לא ממקד מבט, אין איתו תקשורת והיא לא בונה על זה שום דבר שיצא משהו ושאלה אם יש לי חבילה של 7 תמונות.
אמרתי לה החבילה הכי קטנה היא של 20 תמונות אבל תהיי רגועה. עלי!

מפה לשם רצינו לצלם בחוץ ולא הצלחנו למצוא יום מתאים מבחינת המזג אויר והוחלט על הסטודיו בתקווה שחיים ירגיש נינוח ומרוצה.

חיים הגיע מתוק! מטופח מיליון דולר. וכמו בובה פשוט ישב במקום אחד, לא זז, לא ברח לנו, לא הפריע והיה עסוק בעצמו. שאלתי את האמא אם יש דרך לגרום לו לחייך. אמרה שלא. הדבר היחיד שמשפיע עליו זה גירויים של קולות מאד חזקים. לקחתי את הטייפ, שמתי אותו על ברכי והדלקתי בעוצמה גבוה, והנמכתי, ככה כל הזמן בפולסים של גבוה נמוך. ואכן חיים שיתף פעולה עם הטריק והסיט מבטו אלי לשניות מעטות..

ברוך ה',
יצאו תמונות יפיפיות.
הצלחנו לתפוס אפילו חיוכים…

היי :)
התמונה מוגנת בזכויות יוצרים
פליז! לא להוריד, לשתף או לעשות שימוש בה
ותודה על ההבנה.
דילוג לתוכן